ההצהרות השונות של בכירים ישראלים לגבי תקיפה צבאית באיראן גרמה לפניקה בקרב מנהיגי העולם. העובדה שהמידע הזה הודלף באופן מכוון על ידי אהוד ברק לעיתונאי הותיק של ידיעות אחרונות נחום ברנע מעידה שזאת הייתה פעולה מחושבת ולא מהסוג ההדלפות הרגיל שפוליטיקאים עושים כדי לקבל כותרות.

אם בוחרים להתעלם מההצהרות ה פרו-ישראליות פרו-מלחמתיות של המועמדים הרפובליקאים לנשיאות ארה"ב שמתחרים על פרס ה"חבר הטוב היותר של ישראל", תגובת שאר מנהיגים בעולם מראה דאגה אמיתית. ראש ממשלת צרפת, אלן ז'ופה, אמר לדוגמה ש"מדינתו 'מאוד מודאגת' מהאפשרות של האספקטים הצבאיים של תכנית הגרעין האיראנית אבל מתנגדת לכל אפשרות של התקפה על הרפובליקה האיסלאמית משום שמתקפה כזאת תערער את יציבות האזור."

דבר אחד בטוח: ההנגה האיראנית לא תיסוג מתכניותיה כתוצאה מהאיומים הישראליים. ייתכן אפילו כי הם יחליטו לשגר מתקפת מנע. העובדה כי ההנהגה הישראלית מוכנה להתעלם מהאזהרות של וואשינגטון ולפתוח במלחמה בלי אור ירוק אמריקאי מראה כי ייתכן והגענו כבר לנקודת האל-חזור בגלל חוסר האחריות של ההנהגה הזאת.

עקיבא אלדר, אחד מהעיתונאים הרבים הישראלים המודאגים מחוסר האחריות של ההנגה הנוכחית וכמה מחבריה  במפלגה הרפובליקאית האמריקאית, סיכם זאת בצורה הבאה: "אם האמריקאים כל כך מודאגים מ'שואה שנייה' ומרגישים שהם מיצו את האופציה הדיפלומטית, האם הם יכולים בבקשה לצאת לפעולה בעצמם? אם אובמה מתנגד לפיתרון צבאי אז הוא חייב לעצור את הזוג נתניהו וברק לפני שזה מאוחר מדי."

זאת, למעשה, השאלה. ברק אובמה החליט לא להפסיד זמן (וקולות) ולהרים לחצים על הממשלה הישראלית, לדוגמה בנושאים כמו בניית התנחלויות. המילים הקשות שלו  בשיחה בלתי רשמית עם נשיא צרפת ניקולא סרקוזי לגבי היותו של בנימין נתניהו שקרן מעידות עד כמה נמאס לו מהתנהגות הממשלה הישראלית. אבל הסכנה של עימות אזורי כולל היא דבר הרבה יותר מדאיג מהפעילות המתמשכת בהתנחלויות. האם הנשיא האמריקאי ידפוק על השולחן וישתמש בשפה של סנקציות על ישראל? זאת הדרך היחידה למנוע קטסטרופה עבור אנשי המזרח התיכון והעולם בכלל.